אבני איתן - צור קשר אבני איתן - גלריה אבני איתן - עסקים אבני איתן - תרבות אבני איתן - קליטה אבני איתן - חינוך אבני איתן - אודות אבני איתן
כיצד הפכו אבני הבזלת לאבנ"י אית"ן
זהו סיפורו המופלא של יישוב ברמת הגולן ...
זהו סיפורה של ארץ ישראל.. סיפור שמהול בו כאב וגם שמחה.
שורשיו בשלהי שנות השבעים, אחרי מלחמת ששת הימים.
הרמה הסורית לא מהווה עוד איום על יישובי העמק.
חברי גרעין הצופים הדתיים, נערים ונערות חולמים על "הגשמה"... לא עצמית חלילה, אלא הגשמת ערכי הציונות: יישוב הארץ, סיקול סלעי הבזלת, הפרחת השממה.
קיץ תש"ל, 1970הבנים מתגייסים לטירונות הנח"ל. הבנות עולות לסייע ליישוב הצעיר "רמת מגשימים" לפני גיוסן.
הגבול עם סוריה לא שקט... מחבלים חודרים ומטמינים מוקשים בשטחים החקלאיים.
ט' באב, חם. יום צום, יום קשה לעם ישראל. לתמי יום הולדת. אינה מסדרת לה 18סוכריות על המיטה. "צריך לפתוח מים לחמניות", תמי, אילנה ויונה מצטרפות לג'יפ עם שני חברי רמת מגשימים. משירד הערב, נמצאו שרידי הג'יפ בשדה החמניות, הסוכריות נותרו מיותמות על המיטה...
גם היום, למעלה משלושים שנה אחרי, יש מי מחברות היישוב שלעולם לא תניח זר חמניות על שולחנה...
אבנ"י אית"ן הוא סיפורה של ארץ ישראל, סיפור של עצב ושמחה.
1973, מלחמת יום כיפור. אבנר גבורין מתחתן עם בת הגרעין, ויוצא למלחמה, אבנר נהרג במוצאי שמחת תורה בתעלת סואץ. בני חנני ויהודה אסף אריה נלחמים בגבורה עילאית ב"תל סאקי", אדמת הבזלת מחבקת אותם.
1974 תשל"ד, חברים מגרעין אית"ן מקימים יישוב ברמת הגולן.
ארבע שנים יושבים חברי היישוב בקראוונים ביישוב השכן נוב, שעה שנבנה יישובם החדש.
בר"ח סיוון תשל"ח 1978, עלו חברי המושב הצעיר אבנ"י אית"ן לקרקע נרגשים, על כי זכו להקים יישוב ולהנציח בשמו את חבריהם:
א בנר גבורין בנ ימין חנני י הודה אסף אריה א ילנה בולה י ונה סובר ת מר נחמה דרור נ גר אשירה (נפטרה ממחלה)
אבנר גבורין
בן אסתר ובן-ציון מניצולי מחנות ההשמדה אושוויץ ודכאו, נולד ביום י"ח בשבט תשי"ב (14.2.1952) בירושלים.
הוא למד בבית-הספר היסודי "במעלה" ובבית-הספר התיכון על-שם הימלפרב, והתכונן ללמוד גיאוגרפיה וארכיאולוגיה באוניברסיטה. אבנר היה תלמיד מוכשר מאוד ולמד בכיתת תלמידים מחוננים.
הוא הרבה לקרוא ספרים ומאמרים בתחומים שונים, אהב שירה וידע שירים רבים בעל-פה. כתלמיד נמנה עם חניכי תנועת הצופים בירושלים וברבות הימים היה למדריך ואחרי-כן למרכז בשבט "משואות". כאשר עלה עם חבריו לרמת מגשימים היה למרכז הגרעין. נפל בקרב בציר "מסכה" שמעבר לתעלת סואץ במלחמת יוה"כ ביום כ"ג בתשרי תשל"ד.
בנימין (בני) חנני
בן אסתר וישראל, נולד ביום כ"ג באדר תשי"ב (23.3.1952) בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי "תחכמוני" והמשיך את לימודיו היסודיים בבית-הספר "יפה נוף" בעיר הולדתו. את לימודיו התיכוניים החל בישיבת כפר מימון, וסיים בישיבת "אור עציון" שבתחומי המועצה האזורית שפיר. בני גדל בבית מסורתי והתחנך במוסדות חינוך שייחסו חשיבות יתירה לערכי האמונה היהודית. הוא היה נער רגיש וקשוב.
ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נהרג בנימין בנצחו על המערכה האכזרית והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. הוא השאיר אחריו אב, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן והוענק לו "עיטור העוז" על פועלו במלחמה.
יהודה אסף אריה
יהודה, בן רחל ואורי, נולד ביום י"א בתמוז תשי"ב (4.7.1952) בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי "מעלה" ובבית-הספר התיכון הדתי "מעלה" בירושלים. יהודה היה תלמיד חרוץ ושקדן והרבה לקרוא ספרים מתוך סקרנות ללמוד דברים חדשים ומתוך רצון להרבות דעת. בשעות הפנאי אף השתתף בשיעורי גמרא. נוסף על עניינו בתחום העיוני הקדיש מזמנו לתחום הגופני. הוא הצטיין בספורט וזכה בתעודות הצטיינות על הישגיו במקצועות האתלטיקה. הוא היה פעיל גם בתנועת הצופים והשקיע מרץ רב בהדרכת חניכיו בשבט "משואות".
ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפגע יהודה ונהרג בקרב היתקלות עם כוח חי"ר ושריון של הסורים סמוך לתל אל-סאקי. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים שלושה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.
אילנה בולה
בת מרים ומנחם נולדה בח' בכסלו תשי"ג , 26/11/1952 נהרגה בט' באב תש"ל , 11/8/1970 התגוררה בירושלים בת 17 וחצי הייתה במותה. למדה בבית ספר "מעלה", תלמידה טובה ופעילה בועד הכיתה. היא המשיכה לתיכון "מעלה" וסיימה אותו בהצטיינות, הצטיינותה הייתה גם בכך שלמדה תחת אביה, שהיה מורה ומנהל בבית ספרנו. היא פיזרה סביבה אור, צליל ומשובה. כשנכנסה לחדר הכל רגש, הבהיק, ספק מעיניה המבריקות, ספק משיניה הלבנות. זקופה, דקה ועדינה בהליכותיה. מרבה לטייל בחופשות, ובחזרה הייתה מתארת את נופי הארץ המקסימים ששבו את ליבה. היה בה חן ילדות ותום. היא הייתה ספורטאית מצטיינת בריצה, קפיצה לגובה ושחייה, נערה חברותית ותוססת, חברה מסורה בתנועת "הצופים הדתיים"..
הוריה של אילנה היו ילידי הולנד שעלו לארץ להכשרה בקיבוץ יבנה. אחיה חנניה טיס בחיל האוויר נפל במלחמת ששת הימים.
יונה סובר
בת קלרה ופנחס נולדה בכ' בחשוון תשי"ג , 7/11/1952 נהרגה בט' באב תש"ל ,
11/8/1970
התגוררה בירושלים בת 17 וחצי הייתה במותה. יונה הייתה סמל של השלום, השלווה והאהבה. שיער זהוב, עיניים בהירות, גומת חן וחיוך נצחי על שפתיה. מילדותה חונכה לעצמאות ולאהבת המולדת. צחוקה המתרונן נשמע בכל מקום.
היא ניחנה בכוח רצון ובהתמדה. טוב ליבה השופע הנחה אותה לעזור לזולת בנדיבות ותמיד הייתה לה מילה טובה וחיוך עבור הנזקקים. הוריה ילידי הארץ נלחמו במערכות ישראל.
תמר נחמה דרור
בת מרים ושלמה נולדה בט' באב תשי"ב , 31/7/1952 נהרגה בט' באב תש"ל , 11/8/1970 התגוררה בירושלים בת 18 הייתה במותה. דמותה הביעה אצילות רוחנית. הייתה כתמר הזה שעליו אמרו חז"ל שאין בו פסולת. נאווה הייתה במעשיה, נאווה הייתה בטעמה הספרותי, נאווה הייתה בנימוסיה ובטוב ליבה. התהלכה תמיד בקומה זקופה וגבוהה וצפתה אל העולם בעיניים גדולות ונבונות. בצופים שימשה כמדריכה ומסירותה הרבה אל חניכיה והערכים הרבים שהקנתה להם יצרו בינה לביניהם קשר הדוק.  
כתב אביה "בתשעה באב תשי"ב ירדה נשמתה לעולם, בתשעה באב תש"ל עלתה נשמתה למרום, ח"י שנים מלאות ושלמות... מעגל חיים מלא, כה קטן, שנגע במעגלות חייהם של כה רבים...
תמי נולדה להורים ניצולי שואה .
 
הכנס קוד:
created by: taZizu